דמוקרטיה, חשיבה ביקורתית ושיח מגוון הם נשמת אפה של האקדמיה. לאקדמיה תפקיד מכריע בעיצוב דמות הבוגר/ת לקראת השתתפותם בחיים האזרחיים באמצעות ביסוס נורמות דמוקרטיות הנשענות על הוגנות, צדק, שוויון וגיוון. בנוסף, לאקדמיה תפקיד מוביל בעיצוב נורמות ציבוריות וערכיות ואל לה לוותר עליו.

מלחמת אוקטובר 2023 יצרה שיח מקטב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, המאופיין בקושי להכיל דעות מעוררות מחלוקת שאינן מתיישבות עם הנרטיב הציבורי הרווח. קושי זה בא לידי ביטוי גם באקדמיה: מחקרים וסקרים מהתקופה האחרונה מצביעים על חשש נמשך של קבוצות מיעוט באקדמיה להביע דעתן בחופשיות, והם מתארים מציאות של צנזורה עצמית.

דווקא בתקופה מאתגרת זו נודעת חשיבות יתירה לעמידתם של המוסדות האקדמיים בישראל באופן בלתי מתפשר על עיקרון חופש הביטוי. מוסדות האקדמיה נתקלו בניסיונות חוזרים ונשנים מצד גורמים חיצוניים למשטר את השיח של חברות וחברי הקהילה האקדמית, והם אף נדרשו להטיל סנקציות כנגד מי שמתבטא בדרך המעוררת מחלוקת ואשר אינה מצייתת לנרטיב המקובל. דרישות מטעם המל"ג לדווח על התבטאויות סטודנטים ברשתות החברתיות, חקירה ומעצר משטרתי של חברת סגל בגין ריאיון במדיה החברתית, ייזום דיונים בוועדות הכנסת על פרסום פוסט של חברת סגל – הם דוגמאות להתרחשויות חסרות תקדים מהחודשים האחרונים. זו השעה בה אנו באקדמיה מחוייבים לעמוד איתנה ולהגן וללא מורא על חופש הביטוי והחופש האקדמי בגבולות הדין, האוסר בין היתר על התבטאות שיש בה הסתה לאלימות וגזענות ותמיכה בטרור, ולגבות את חברות וחברי הקהילה האקדמית אל מול ניסיונות ההשתקה.

כמי שמובילות את תחום הגיוון וההכלה באוניברסיטאות, אנו מביעות את מחויבותנו להמשיך ולהתוות, במיוחד בעת הזו, מדיניות ברורה בנושא חופש הביטוי, המשקפת את ערכי הסובלנות, ההכרה וההכלה. נזכיר, שעוצמתה של דמוקרטיה נבחנת במיוחד בהגנתה על זכויות אדם בשעת חירום; הלקח ההיסטורי מלמד, שזמני חירום הם זמן נוח לפגיעה ארוכת טווח בדמוקרטיה. השתקה והגבלת חופש הביטוי פוגעות קשות בערכי הדמוקרטיה ועלולות להשליך על החברה משך דורות קדימה. מחויבותנו, אם כן, היא לשמש מצפן מוסרי ואתי לכלל החברה, להגן על עקרונות הדמוקרטיה בחירום כבשגרה, לעמוד על משמר ערכי הגיוון וההכלה ולהגן על הזכות להביע באופן חופשי דעות ועמדות - גם אלו השנויות במחלוקת עמוקה - ללא חשש התנכלות או רדיפה.

פרופ' נטע זיו, סגנית נשיא לשוויון, מגוון וקהילה, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' מונא ח'ורי, סגנית נשיא לאסטרטגיה ומגוון, האוניברסיטה העברית
פרופ' סראב אבו רביעה-קוידר, סגנית נשיא לגיוון והכלה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
פרופ' ערין סלאמה-קודסי, ראש מערך גיוון, הכללה וקהילה, באוניברסיטת חיפה
פרופ' אורנה ששון-לוי, הנציבה למגוון ומגדר, אוניברסיטת בר אילן פרופ' עדי זלצברג, סגנית נשיא לגיוון והכללה, הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל
ד"ר מיטל עירן-יונה, ראש המשרד לגיוון והכללה, מכון ויצמן למדע